|
|
|
|
|
עמק חפר
עמק חפר משתרע על שטח של כ-130,000 דונם מהים התיכון ועד לגדה המערבית במזרח ומכביש 57 (נתניה - טול כרם) בדרום ועד מועצה אזורית מנשה ואליכין בצפון.
הקמת מכון טיהור השפכים
בשנת 1974 פנתה עיריית נתניה למועצה האזורית עמק חפר בבקשה לאפשר לה להקים מט"ש - מכון טיהור שפכים בשטחיה. נתניה, עיר היהלומים, "התהדרה" בחוף ים שחור כתוצאה מהביוב שזרם אליו ופגע בתיירות. יש לזכור שבתקופה המדוברת, בשנות השבעים של המאה הקודמת, לא הייתה מגבלת מים בארץ והמודעות לאיכות הסביבה והבריאות הייתה אז בחיתוליה. ראש המועצה האזורית עמק חפר דאז, מר חיים בן צבי, הבין, כבר אז, כי אנו חיים בארץ מדברית וצפה 25 שנה קדימה את המחסור העתידי שייווצר במשק המים. על אף הביקורות הקשות של תושבי העמק, הוא קיבל החלטה המאשרת את הקמת המט"ש בשטחי עמק חפר. זאת בתנאי שכל המים המטוהרים יופנו להשקיית האדמות החקלאיות בעמק. היום, במבט לאחור, אין ספק שמפעל המים הציל את החקלאות בעמק חפר ומסייע בעודפי מים לשכנינו מצפון.
הקמת אגודת "אפיקי עמק חפר" והקמת המאגרים
בשנת 1984, הוקמה האגודה הראשונה - אגודת "אפיקי עמק חפר", בבעלות 26 מושבים וקיבוצים. בשנה זו נבנה המאגר הראשון, המאגר הדרומי (צפונית ליישובים חניאל ובורגתא) על גדות נחל אלכסנדר. בשנת 1997 הוחלט על בניית מאגר נוסף - המאגר הצפוני. הצורך במאגר נוסף, נבע מהגידול באוכלוסיה ויחד איתה בכמות הביוב ובשנת 2000, נחנך המאגר הצפוני בקיבולת של כ- 4 מליון קו"ב. בשנת 1989 נפל דבר במדינת ישראל. בשנה זו, שהייתה המשך לרצף של חמש שנות בצורת, הושת הקיצוץ הראשון על מים שפירים. אחוז הקיצוץ היה לפי סוגי גידולים (גד"ש, פרדס, פרחים לייצוא וכו') אולם בסך הכל ממוצע הקיצוץ היה כ- 30% לכל אגודת מים. עם השנים גדל הקיצוץ לכ-50% וברור שאיתו גדל הביקוש למי קולחין.
הקמת אגודת אגמי עמק חפר
בשנת 2000 הוחלט על הקמת אגודה אחות ל"אפיקי עמק חפר", אגודת "אגמי עמק חפר". אגודה זו הקימה מאגר חדש, גדול במיוחד (הגדול ביותר בארץ למי קולחין בארץ) בקיבולת של 5 מליון קו"ב והיא אחראית להשקיית חלקו המזרחי של עמק חפר. לאגמי עמק חפר פעילויות נוספות - המפעל הקטן ופרוייקט קליטת מי שיטפונות.
הקמת אגודת בארות חפר
אגודה נוספת, בבעלות "אגמי עמק חפר" (50%) בשותפות עם חברת רימון היא אגודת בארות חפר (שנוסדה בשנת 2008). האגודה מחדשת בארות ישנות ומספקת את המים לפי איכותם לצרכים השונים. מים באיכות ירודה מועברים לצרכים חקלאיים ומים באיכות מי שתייה מועברים לחברת מקורות. כיום, מושקים מעל 85% משדות העמק במים מושבים ועם השיפור בטיהור המים נוכל להמיר את כלל המים השפירים למים מושבים ובכך לחסוך במים טובים לשתייה ולעשות שימוש משני יעיל במים מושבים. מחירי המים המושבים (זולים) מאפשרים לנו לשמור על עמק חקלאי ירוק.
הקמת אגודת בת "עתודות עמק חפר"
בבעלות אגודות המים בעמק חפר, באמצעות אגודת בת "עתודות עמק חפר" 500 דונם מטעים המושקים, כמובן, במים מושבים. קרקעות אלה משמשות כעתודות להחלפת קרקע למקרה ונרצה בהקמת מאגרי מים נוספים.
מקורות המים כיום
מקורות המים של אגודות המים בעמק חפר כיום הינם:
16 מיליון קו"ב מים מושבים מנתניה, כפר יונה ופרדסיה המטוהרים במט"ש (מכון טיהור שפכים) נתניה.
3 מיליון קו"ב שפכים המטוהרים במט"ש מרץ שבעמק.
3 מיליון קו"ב מגיעים מהגדה המערבית - כמיליון וחצי קו"ב מים מטול כרם שמטוהרים במט"ש יד חנה וכן תפיסת מי שיטפונות בעת זרימה (כמיליון וחצי קו"ב נוספים).
תפיסת שיטפונות בנחל אלכסנדר כ-2 מיליון קו"ב בשנה.
שאיבה מבארות כ-5 מיליון קו"ב.
אגודת חפר אקולוגיה ומפעל המטב"ח
בשנת 2002, החליטו אגודות המים להשתתף "בפרויקט ירוק". במסגרת הרפורמה בענף החלב (בה נדרשו הרפתנים להשקיע ברצפות בטון ובגגות מעל הבקר וקיבלו לצורך כך מענקים ממשרד איכות הסביבה) לקחו האגודות על עצמן להקים פתרון קצה לפרש הרפתות והקימו אגודה בשם "חפר אקולוגיה" ובשיתוף חברת נוספת הקימו את מפעל המטב"ח - מתקן לטיפול בבוצה חקלאית.
ריאה ירוקה ומאגרי מים שוקקים
כתוצאה מאספקת המים השוטפת לשטחי עמק חפר וצפונה, הפך עמק חפר לריאה הירוקה של אזור המרכז. פרדסי ההדרים למיניהם, האבוקדו, הרימונים והאפרסמון, גידולי השדה והירקות שומרים על הקרקע, מפרנסים את בעליהן ומספקים חמצן לאזור כולו. מאגרי המים הגדולים, המעטרים את שטחי העמק, מרהיבים ביופיים ושוקקי חיים (דגים, ציפורים).
מרכז המבקרים
הציבור הרחב - ילדים ומבוגרים כאחד, מוזמנים לראות ולחוות את כל היופי הזה, במרכז המבקרים עם מראה מרהיב לנוף וסרט (גרסה למבוגרים וגרסה לילדים) המסביר את פועלנו בעמק על רקע הנוף. וללמוד על הפתרון האקולוגי של בעיית המים לחקלאי האזור בזכות שימוש משני במים המושבים אשר במקום שיזהמו את הנחלים והים, אנו מטהרים אותם, אוגמים אותם במאגרים גדולים ומספקים שפע של מים לחקלאות.
